מבוטח אינו זכאי לקבל מחברת ביטוח שכ"ט של שמאי פרטי שנתן לו חו"ד על נזקי רכבו

בפני תביעה כספית שעניינה זכותו של מבוטח לקבל מחברת ביטוח בה מבוטח רכבו בביטוח מקיף, את שכר טרחתו של שמאי פרטי שנתן לו חוות דעת על נזקי רכבו.

הפן העובדתי:

רכבו של התובע (להלן: הרכב) היה מבוטח בפוליסת ביטוח מקיף אצל הנתבעת (להלן: הפוליסה). ביום 10.5.05 נפגע הרכב בתאונה. התובע פנה בו ביום לשמאי פרטי, יצחק זריהן (להלן: זריהן), להערכת הנזק. זריהן ערך ביום 23.5.05 חוות דעת, אשר נשלחה לנתבעת. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת פיצתה את התובע על פי חוות הדעת וקיבלה אותה במלואה. ברם, הנתבעת סרבה לשלם לתובע את שכ"ט השמאי בו נשא.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי ביום התאונה הודיע התובע לסוכנת הביטוח מטעם הנתבעת, עדנה קסטל (להלן: הסוכנת), כי הרכב נפגע בתאונה ובחר את המוסך בו ברצונו לתקן את הרכב. התובע ביקש מהסוכנת, כי בעל המוסך הוא שיחליט מי יהיה השמאי שיבדוק את הרכב. הסוכנת שוחחה עם בעל המוסך והאחרון בחר מתוך רשימת שמאי החוץ של הנתבעת את השמאי אלי אהרונסון (להלן: אהרונסון). אהרונסון הגיע למוסך באותו יום, בדק את הרכב ואישר את התיקון, ובהמשך ערך חוות דעת שהועברה לנתבעת. הנתבעת שילמה לתובע בהתאם לחוות דעת אהרונסון ולא הסתמכה על חוות דעת זריהן. על כן אין התובע זכאי להחזר שכר הטרחה ששילם לזריהן. עוד טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי מדובר בשכ"ט בגובה מופרז, אך במהלך המשפט חזרה בה מטענה זו.

התובע אישר בעדותו כי שוחח עם הסוכנת עובר להגעתו למוסך, דיווח לה על התאונה והודיע על אי הסכמתו שהרכב יתוקן במוסך הסדר. לדבריו, היא אמרה לו שלפי הפוליסה אין לו זכות לשלוח שמאי פרטי. בחקירתו הנגדית טען כי הסוכנת לא אמרה לו שהיא שולחת שמאי מטעם המבטחת למוסך לבדיקת הרכב, וזאת בניגוד לאמור בתצהירו. לא היה לו הסבר לסתירה זו.

זריהן העיד כי התובע פנה אליו והוא ביצע עבורו הערכה פרטית של הנזק ומסר לו חוות דעת.

הסוכנת העידה, כי התובע ומשפחתו היו מוכרים לה ממקרה ביטוח קודם בו היתה להם אי שביעות רצון מהתארכות התיקון במוסך הסדר, ולכן כשהביע התובע התנגדות לתקן את הרכב במוסך הסדר, אמרה לו שהוא יכול לבחור מוסך כרצונו והנתבעת תשלח שמאי. התובע אמר לה שהוא רוצה לשלוח שמאי פרטי מטעמו, והיא הודיעה לו שזה לא מקובל אלא עליו לבחור מתוך רשימת שמאי החוץ של הנתבעת, בעצמו או ע"י מי מטעמו. התובע נתן לה את מספר הטלפון של המוסך כדי שתתאם עמו את זהות השמאי. היא שוחחה עם בעל המוסך והלה אמר לה שהוא מבקש שיגיע אהרונסון. מאחר והשם לא היה מוכר לסוכנת, היא ביקשה בטלפון אישור מהשמאי הראשי של הנתבעת וקיבלה אותו. לאחר מכן שלחה את אהרונסון למוסך. בהמשך, קיבלה מהתובע חוות דעת של זריהן, עם חשבונית התיקון, והעבירה אותה לנתבעת ולאהרונסון. לאחר מכן שאלה את התובע מדוע היו שני שמאים מעורבים וחזרה ואמרה כי לא יקבל החזר על שכ"ט השמאי הפרטי, אך התובע אמר לה כי הוא יודע מה הוא עושה וכך יקבל יותר כסף עבור התיקון מהנתבעת. עדות הסוכנת היתה מהימנה והיא נתמכת במסמכים שצורפו לתצהירה.

בסתירות שקיימות בין עדות התובע לעדות הסוכנת, אני מעדיפה את עדות הסוכנת שהיתה מהימנה ועקבית על פני עדות התובע שנפלו בה סתירות משמעותיות והיתה מגמתית.

אהרונסון העיד כי הפניה הראשונה שקיבל היתה מהמוסך, לבוא לבדוק רכב הנמצא בו, ורק לאחר מכן דיבר עם הסוכנת והבין שנפתח תיק תביעה במח' התביעות של הנתבעת וכי הוא נשלח מטעם הנתבעת. עם זאת, לאחר שהוצגה לו עדותה של הסוכנת, כי היא הזמינה אותו להגיע למוסך, לא שלל את אמיתות דבריה. מכאן, שאהרונסון ידע כי הוא נשלח כשמאי חוץ של הנתבעת ולא נתבקש לבוא כשמאי פרטי. במהלך שהותו במוסך נודע לו שכבר היה במקום שמאי פרטי מטעם המבוטח. אהרונסון העיד כי לא ראה את חוות הדעת של זריהן, בטרם ערך את חוות דעתו מיום 14.6.05, ולא היה לו הסבר לכך שסכומי החלפים והעבודות בשתי חוות הדעת זהים בדיוק, עד השקל האחרון, למרות ריבוי הפריטים המרכיבים את שתי חווה"ד ולמרות שבאומדן הראשוני שלו לגבי עבודות המוסך נקב בסכומים נמוכים יותר, ביחס לאומדן הראשוני ולחווה"ד של זריהן, וביחס לחווה"ד הסופית של אהרונסון.

כאמור לעיל, מתצהיר הסוכנת עולה, כי שלחה העתק של חוות דעת זריהן לאהרונסון, ביודעה כי גם הוא עורך חוות דעת בקשר לרכב. לפיכך טענתו של אהרונסון, כאילו מעולם לא ראה את חוות דעתו של זריהן, מעוררת ספקות כבדים. זאת במיוחד לאור העובדה, שבתחילה לא כלל אהרונסון באומדן הנזק הראשוני שלו, רכיבים מסוימים שנכללו בחוות דעת זריהן, ובהמשך הכליל אותם בחוות דעתו והגדיל את סכומי הערכת הנזק המקוריים, ללא הנמקה משכנעת לכך. אהרונסון הודה כי ידע סמוך לאחר הגעתו למוסך, כי התובע הזמין שמאי פרטי, ועל כן ברי כי טענת הנתבעת (בישיבת ה-21.2.07, עמ' 7 ש' 8 לפרוט') ש"התברר לה" חודשים לאחר הכנת חוות הדעת של אהרונסון כי יש חוו"ד פרטית, אינה נכונה.

לנוכח התמיכה המשמעותית לעדות הסוכנת בזהות הסכומים בשתי חוות הדעת, ובשינוי שעשה אהרונסון מהערכתו המקורית, אני קובעת כי אהרונסון ראה את חוות הדעת של זריהן בטרם ערך את חוות דעתו, ואף התאים את חוות דעתו, משיקולים ומניעים כלשהם, כך שתתאם במדוייק לזו של זריהן.

הפן המשפטי:

חוזר ביטוח  2002/7 של המפקח על הביטוח, שכותרתו "שמאות ביטוח רכב (רכוש וצד ג')" (להלן: " חוזר המפקח") הוצא בעקבות בג"צ 7721/96 שדן בנושא ניגוד האינטרסים בתחום שמאות ביטוח הרכב. חוזר המפקח מהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה ומוזכר בה במפורש. וכך נאמר בו:

"לאור פסיקת בית המשפט העליון, להלן הסדר שמטרתו צמצום ניגוד העניינים בפעולת שמאי ביטוח רכב, על ידי קביעה כי השומה תיערך בידי שמאי חוץ (כהגדרתו להלן), וכי שומה זו תהא השומה הקובעת.

במצב הנהוג כיום חברות ביטוח רבות מעסיקות שמאי בית שכירים הקובעים את שומת הנזק לאחר קרות מקרה הביטוח לרכב המבוטח. בעבר הנוהג היה שהמבוטח בחר בעצמו, בדרך כלל באמצעות סוכן הביטוח שלו, שמאי כרצונו להעריך את הנזק שנגרם לרכבו. גם כיום וגם בעבר יכול היה כל צד לבקש ולקבל שומה נגדית מטעמו. ואולם, באופן מעשי השומה הראשונה שמתבצעת היא בדרך כלל השומה היחידה, ולכן השומה הנערכת כיום על ידי שמאי הבית היא על פי רוב השומה הקובעת.

תפקיד השמאי מחייב אותו להיות אובייקטיבי בשיקול דעתו. פגיעה במאפיין זה של תפקיד השמאי עלולה להיווצר, למשל, כאשר המבטח מעסיק את השמאי, או כאשר רק גורם אחד בוחר בשמאי (המבטח או המבוטח) שאז השמאי עלול לראות עצמו מחוייב באופן בלעדי לגורם שבחר בו.

בבסיס ההסדר שלהלן מנגנון שנועד להבטיח כי השמאי שיבחר להעריך את הנזק יהיה אובייקטיבי. יעד זה מושג באמצעות שילוב של זכות בחירה של המבוטח בשמאי חוץ מתוך רשימה רחבה דיה של שמאי חוץ מחד גיסא, לבין זכותה של חברת הביטוח לבחור את שמאי החוץ שיכללו ברשימה מאידך גיסא. במקביל, נקבע מנגנון ערעור מהיר הן למבטח והן למבוטח. החוזר קובע גם הוראות המרחיבות את הגילוי הניתן למבוטח על ידי חיוב העברה של הצעת התיקון והשומה לידיו. בגיבוש ההסדר הובאו בחשבון גם עלות התהליך, יעילותו ומהירותו שגם הם בגדר אינטרס חשוב של המבוטחים". (ההדגשות לעיל ולהלן - שלי, נ.מ.ש.)

ההסדר שנקבע בחוזר המפקח הינו כי המבוטח יבחר אחד מרשימת שמאי החוץ של המבטחת לביצוע הערכת הנזק, וכי המבטחת תישא בשכ"ט שמאי החוץ. באם מבקש המבוטח לחלוק על הערכת שמאי החוץ, הוא זכאי להציג חוות דעת נגדית ולהודיע למבטחת על רצונו לערער על חוות דעת שמאי החוץ. זכות הערעור קיימת גם למבטחת. הערעור יידון בפני שמאי מכריע, מתוך רשימת שמאים מכריעים שתורכב ע"י איגוד חברות הביטוח ואיגוד השמאים.

סעיף 2.ו. של ההסדר קובע: "לחילופין, רשאי מבוטח לבחור בשמאי אחר. שומה זו לא תהייה השומה הקובעת כמפורט בסעיף 2ב' לעיל. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המבוטח לקבל החזר עבור עלות שכר הטרחה של השמאי האחר ככל שעומדת לו זכות זו".